Learning Torah for non-Jewish in Hebrew

בענין לימוד התורה באומות העולם

 

הרב יעקב דוד הכהן כהן

 

במס' סנהדרין דף נט, א "מיתיבי היה ר"מ אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדנו שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול התם בשבע מצות דידהו" עכ"ל הגמ'.

ופרש"י על אתר: "אדם - ר' מאיר דלית ליה אתם קרויין אדם ולא נכרים קרוין אדם, ור' שמעון היא דדרש לה במסכת יבמות (סא, א)" עכ"ל.

וצריך להבין דיוק הגמ' "בשבע מצות דידהו" מה הוא כולל, וגם האם אוה"ע יכולים או חייבים ללמוד תורה רק השייך לז' מצוות, והאם זה כולל לימוד "בידיעת ה'" שזה לכאורה ענין עיקרי בלימוד התורה - לידע על נותן התורה.

והנה הרמב"ם מסיים את ספר משנה תורה – היד, וז"ל "ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד . . שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, עכ"ל".

וכ"ק אדמו"ר מה"מ בהדרן על הרמב"ם י"א ניסן תשמ"ה (נדפס בלקו"ש חלק כז עמוד 246) מבאר זה, וז"ל:

"
עוד דיוק בלשון הרמב"ם בסיום וחותם ספרו: "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", שבפשטות נכללו בזה גם אומות העולם . . דמ"ש לפנ"ז כל העולם כוונתו לכלול בזה גם בני נח".

וממשיך "עסק התורה . . בשביל ידיעת והשגת התורה עצמה כדי להיות מוכתר בכתר נמצא שאפילו מעלה זו ג"כ שייכת לבני נח", עכ"ל.

וממשיך וז"ל "דזה שנכרי ישנו בלימוד התורה בשבע מצוות דידהו, הוא לא רק הכשר לקיום מצות דילהו כ"א יש בזה מעלה וחשיבות של תורה", עכ"ל הערה 84 "שרוב גופי תורה נכללין בהם", עיי"ש.

ובלקו"ש ח' טו עמ' 5 מבאר זה. ותוכנו, אשר לימוד התורה באומות העולם הוא בכדי לדעת את המעשה אשר יעשון וממילא יש להם שייכות רק לענין של הבנה והשגה ולא עצם התורה שלמעלה מהשגה שזה שייך רק לבני ישראל "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", עיי"ש.

(
ועוד מבאר כ"ק אדמו"ר מה"מ בלקו"ש חלק ה' עמ' 12 הערה 49, וז"ל "שלכן ישראל העוסק בתורה הוא למעלה מכה"ג שנכנס לפני ולפנים מקום הכי מקודש בעולם משא"כ "עכו"ם" העוסק בתורה (בשבע מצות דידהו) הוא רק בכה"ג (תוד"ה הרי – ע"ז ג, א) כי התורה שעכו"ם לומדים הוא רק כמו שנמשכה ונלבשה בעולם", עכ"ל).

ולכאורה אינו מובן הא (כמוש"כ בלקו"ש חכ"ז) יש לאוה"ע ענין של "ידיעת והשגת התורה עצמה כדי להיות מוכתר בכתר תורה".. או כממשיך בלקו"ש שיש להן שייכות רק להבנה והשגה של תורה והן ככהן גדול וכו'?

ואולי י"ל הביאור בזה, דהרמב"ם מתחיל את המשנה תורה "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצאים (וב"כל" נכללים אוה"ע), שכל ענין של בריאת העולם רק לדעת את ה' לגלות את ה' בעולם הזה התחתון, ובלשון החסידות, לעשות לו ית' דירה בתחתונים.

וזה שאוה"ע יש להם שייכות רק להבנה והם ככהן גדול היה לפני זמן, ולא בימות המשיח, שכל הענין דלישר את הדרך וכו' כבר נעשה, אבל עכשיו בימות המשיח שכבר כלו כל הקיצין וכו' ועומדים מוכנים לקבל את פני משיח צדקנו יש שייכות לאוה"ע בתורה, שאז "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".

ועל כן, יש ענין של לכוף כל באי העולם להכין את העולם לקבלת המלך המשיח.

ואולי י"ל שאוה"ע שייכים ג"כ לדא"ח, שכל ענין של הפצת פנימיות התורה שהי' בדוגמת טעימת ערב שבת מכל תבשיל, אבל רק לידיעת ה' בדרך סדר השתלשלות בעולם, אבל בני ישראל שייכים לעצם למעלה, עולם וענין של הבנה והשגה של תורה.

וכמו שכ"ק אדמו"ר מה"מ מבאר בפי' "כמים לים מכסים" שכל העולם בדוגמת הים שהמים נראים, שגם חיות האלקי המחי' "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".

ולהעיר מלקו"ש חלק כה ע' 190, וז"ל בדוגמא לזה נאר אין פיל העכערן אופן וועט זיין דער חידוש לעת"ל נוסף צו דער גאולה פון אורייתא וקוב"ה, וועט דאס אויך פועל'ין אין וועלט ביי אלע אוה"ע . . לקרוא כולם בשם הוי' ולעבדו שכם אחד.

אן דערפאר איז מודגש בנוגע לעת"ל "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דבר, אז דער גילוי פון שם הוי'".

ובלקו"ש חלק כ"ה ה' 191 מבאר שהגאולה של י"ט כסלו היה הכנה והקדמה ובמילא מעין דער גאולה העתידה, וז"ל "דאס האסט נוסף אויך דעם וואס דעם וואס . . הפצת המעיינות חוצה בכל מקום שיד מגעת דארף מען זען אז עס זאל זיין "יתגדל ויתקדש ברבים שמו הגדול" אויך צווישן אוה"ע אז שירים ועמים זאלן זען "וענו ואמרו . . מאת ה' היתה זאת".

וז"ל נאר אויך די השתדלות צו מפרסם זיין צווישן אוה"ע די "אמונה אין אחדות ה', ווי דאס קומט מצד דעם גילוי פון שם הוי' (ווי דער אלטער רבי ערקלערט באחד בספרו תניא קדישא בשער היחוד והאמונה)", עכ"ל.

מזה מובן שיש ענין בלימוד אחדות ה' שם הוי' באוה"ע באופן של לימוד, וכפי שהרבי מה"מ ממשיך שם (ע' 192) "הכרה אין אחדות ה' אז "אין עוד מלבדו" איז דאס מדארף סיי אין זייער זהירות והידור בקיום ז' מצות (בני נח) ב"נ מיט אלע זייערע סניפים, און סיי אין זייער ארויס העלפן אידן בכל עניניהם ביהדות בכל הצטרכותם בכלל" עכ"ל.

(
ולהעיר מלקו"ש חלק כו ע' 36 וז"ל "אין דאס קומט אפעס למטה מטה ביז עס ווערן בטל אלע העלמות והסתרים אויף אידן און אידשקייט . . זיי העלפן ארויס אידן אין אלץ וואס נייטיקן זיין").

ויש לקשר זה לדיון האם ב"נ מוזהרים רק על ע"ז ולא על שיתוף (ראה רמ"א או"ח סי' קנו וברכת משה שם) שבלקו"ש חלק ל' שיחת יט כסליו, מבאר כ"ק מה"מ שמצינו הכנה לימות המשיח "ליישר ישראל ולהכין ליבם", וכמ"ש ברמב"ם "לא יהיה עוסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", וזהו דוקא על ידי גילוי פנימיות התורה בדורות האחרונים.

על כן, בני נח שייכים ללמוד פנימיות התורה שזה מעין והכנה לימות המשיח בזמן הזה שכל העולם לא יעסוק אלא לדעת את ה' בלבד.

ולהעיר ג"כ משיחות ש"פ משפטים תשנ"ב ע' 302 "...ועוד וג"ז עיקר הפצת כל עניני טוב וצדק ויושר גם בין אוה"ע ע"י קיום מצוות בני נח כמודגש ביותר בשנים האחרונות, ככל שהולכים ומתקרבים יותר להזמן דביאת משיח צדקינו ש"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" (צפני' ג, ט)".

ויש להאריך בזה.